מנורת הכנסת / ירושלים

ציר הזמן

• 1950:: חברי פרלמנט בריטיים, בראשתו של הלורד סמואל (הנציב העליון לשעבר), מקימים ועדה שמטרתה להעניק מתכון הוקרה למדינת ישראל הצעירה לרגל יום עצמאותה השני. הם פונים לפסל בן אלקן ( Benno Elkan) כדי שיעצב מנורת ברונזה מונומנטלית.
• 1950-1956:: בן אלקן מקדיש שש שנים מחייו לתכנון ופיסול המנורה. הוא בוחר ליצור אותה מברונזה (ארד) בגובה 4.30 מטרים וברוחב של כ-3.5 מטרים, ועליה עשרות תבליטים מורכבים המשקפים את תולדות העם היהודי - מהתנ"ך ועד הקמת המדינה והשואה.
• 15 באפריל 1956:: המנורה מגיעה לנמל חיפה ונחשפת בטקס רשמי וחגיגי ב"גן המנורה" שבמרכז ירושלים (ליד בית פרומין, ששימש אז כמשכן הכנסת הזמני). בטקס משתתפים ראשי המדינה ונציגים רשמיים מבריטניה. כיוון שהכנסת עדיין לא שכנה בגבעת רם, זה היה מיקומה הראשוני.
• 1966:: עם חנוכת משכן הכנסת הקבוע בגבעת רם, מועברת המנורה למיקומה הנוכחי - בגן הנמצא בקדמת רחבת הכניסה למשכן (הידוע כיום כ"גן מנורת הכנסת"). מיקום זה נבחר כדי שכל באי המשכן והמבקרים בו יוכלו לצפות בה מקרוב.
• 2019:: לאחר עשרות שנים של חשיפה לפגעי מזג האוויר הירושלמי, המנורה עוברת פרויקט שימור וניקוי ניסודי על ידי מומחי רשות העתיקות והכנסת, במטרה להסיר שכבות קורוזיה ולשמר את פרטי התבליטים העדינים של בן אלקו עבור הדורות הבאים.