בית הקברות הישן / יגור

ציר הזמן

• 1927-1929: פתיחתו הרשמית של בית הקברות הישן. המקום החל לפעול בשנותיו הראשונות של המשק (יש המציינים את תחילת הקבורה במתחם ב-1927 ויש המייחסים את פתיחתו הרשמית לחודש ניסן תרפ"ט - אפריל 1929). הוא ממוקם קרוב מאוד למרכז הקיבוץ של ימינו ושימש לקבורת חלוצי העלייה השנייה והשלישית, מייסדי המשק, הורי החברים וילדי היישוב.
• אפריל 1931: אירוע ביטחוני לאומי מטלטל מותיר חותם בבית הקברות. שלושה מחברי הקיבוץ (הינדה פישמן, שמואל דישל ויעקב זמיר) נרצחים מן המארב במבואות יגור על ידי פורעים מכנופיית עז-א-דין אל-קסאם. השלושה נטמנים יחד בקבר אחים בבית הקברות הישן בהלווית המונים. בהמשך מוקמת על קברם מצבה ייחודית בעיצובה של הפסלת הנודעת בתיה לישנסקי.
• 1945: לאור התרחבות הקיבוץ והצורך בשטח קבורה גדול ומרוחק יותר, נפתחים שעריו של בית העלמין החדש בפאתי המערב של הקיבוץ. הקבורה בבית הקברות הישן מופסקת כמעט לחלוטין (למעט מקרים חריגים ספורים, כגון המלחין ומנצח המקהלות הנודע של התנועה הקיבוצית, יהודה שרת, הטמון במקום). האתר הישן הופך לפינת זיכרון שקטה ומוצלת המונה כ-100 קברים בסך הכל.
• שנות ה-2000 ואילך: האתר ההיסטורי זוכה להכרה ומוגדר כאתר בעל ערך מורשת תרבותית ייחודית לשימור. הוא מתוחזק ומטופח באופן קבוע על ידי חברי המשק ונוער יגור כחלק מפרויקט המהווה תחנה מרכזית ב"מסלול יגור" ההיסטורי.