היכל הספר במוזיאון ישראל / ירושלים

ציר הזמן

• 1946-1947: רועי צאן בדואים מגלים באקראי את שבע המגילות הראשונות בתוך כדי חרס חתומים במערה ליד חורבת קומראן, בצפון-מערב ים המלח. פרופ' אלעזר ליפא סוקניק, ארכיאולוג מהאוניברסיטה העברית, רוכש שלוש מהמגילות הגנוזות עבור העם היהודי, שעות ספורות בלבד לפני החלטת כ"ט בנובמבר באו"ם. ארבע המגילות הנותרות מוברחות בהמשך מחוץ לישראל על ידי המטרופוליט הסורי העליון בארץ ישראל.
• 1954-1954: בנו של פרופ' סוקניק, הארכיאולוג והרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, מגלה שמגילות החסרות מוצעות למכירה באמצעות מודעה בעיתון ה-Wall Street Journal בניו יורק. הוא רוכש אותן עבור מדינת ישראל בסכום של 250000 דולר. בעזרת מימון של הנדבן דוד (סמואל) גוטסמן. שבע המגילות המקוריות מאוחדות בירושלים.
• 1955: דוד גוטסמן מסכים לממן מבנה מיוחד שישמש כבית קבע להצגת המגילות. הוא בוחר באדריכל ארמנד פיליפ ברטוס (חתנו) לתכנן את המבנה, ואליו מצטרף האדריכל וחוקר התרבות פרדריק ג'ון קיזלר. במקור, המבנה תוכנן כחלק מקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.
• 1961-1965: בראשית שנות השישים הוחלט לשלב את היכל הספר כחלק מקומפלקס התרבות הרחב והחדש של מוזיאון ישראל הנבנה באותם ימים בגבעת רם. ב-20 באפריל 1965 נחנך היכל הספר, המבנה נחנך בטקס ממלכתי רב רושם. המבנה עוצב כולו כאדריכלות אידיאולוגית וסמלית: הכיפה הלבנה מעוצבת בצורה מכסי כדי החרס בהם נמצאו המגילות; הקיר השחור יוצר ניגוד לכיפה הלבנה וזה מייצג את המתח הרוחני העולה מן המגילות בין "בני האור" (אנשי הכת) ל"בני החושך"(אויביהם); המסדרון התת-קרקעי מעוצב כפרוזדור דמוי מערה המדמה את כניסת המבקר אל מערות קומראן עצמן.
• 2004-2006: המבנה עובר שיפוץ ושימור הנדסי רחב היקף בשני שלבים: חידוש אריחי הקרמיקה הלבנים של הכיפה, שיפוץ האבן השחורה, ובניית מרכז מידע ואודיטוריום מתקדם.
• 2004-2005: אל הקומה התחתונה של ההיכל מועתק ומעוצב סיפורו של "כתר ארם צובא" - כתב היד המדויק והחשוב ביותר של המקרא על פי נוסח המסורה (מהמאה ה-10 לספירה), המוצג מאז לקהל הרחב לצד המגילות.
• 2006: דגם ירושלים בסוף ימי בית שני (שהיה ממוקם במלון הולילנד בעיר) מועבר אל מתחם מוזיאון ישראל ונפתח בצמוד להיכל הספר. הדגם (המציג את ירושלים בשנת 66 לספירה) מעניק למבקרים את ההקשר התרבותי וההיסטורי שבו חיו ופעלו כותבי המגילות.
• 2011 ואילך: מוזיאון ישראל, בשיתוף פעולה טכנולוגי עם חברת Google, משיק את "המיזם הדיגיטלי של מגילות ים המלח". המיזם מאפשר לגולשים מכל העולם לבחון את המגילות בצילום ברזולוציה גבוהה במיוחד ולתרגם את הטקסט. בשל רגישותן הקיצונית של המגילות לאור וללחות, המוזיאון מנהיג שיטה קבועה של סבב תצוגה: כל מגילה מוצגת בין 3-6 חודשים בלבד, ולאחר מכן מורדת ל"מנוחה" ממושכת במחסני שימור חשוכים ומבוקרי אקלים.