מערת הקבר / גני רמת הנדיב

ציר הזמן

• בנובמבר 1934: הברון רוטשילד, "הנדיב הידוע", נפטר בפריז ונקבר זמנית בבית הקברות המפורסם (Pere Lachaise). עוד בחייו הביע את רצונו העז להיקבר בארץ ישראל, באדמה שאותה רכש ופיתח.
• בדצמבר 1935: שנה בלבד לאחר מות הברון, נפטרה רעייתו ושותפתו למפעל ההתיישבות, הברונית עדה, ונטמנה לצדו בפריז 29
• שנות ה-40 המאוחרות: לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והקמת המדינה, החלה יוזמה משפחתית וממשלתית להגשמת צוואתו של הברון. תכנון מתחם הגנים ואחוזת הקבר הופקד בידי אדריכל הנוף אוריאל (אוטו) שילר. האדריכל תכנן את הקבר כמערה חצובה בסלע הגיר המקומי, המעוצבת בפשטות קפדנית, כשהגישה אליה היא דרך מסדרון מעוקל החוסם אור ישיר
• 1950-1954: החלו עבודות חציבה מאסיביות בתוואי רמת המצוק. גוש אבן בזלת שחור וחלק הובא במיוחד כדי לשמש כסרקופג כפול המכיל את שני בני הזוג. האולם הוקף בחצר פנימית (אטריום) קטנה המכניסה אור שמש עדין וממוקדת סביב מזרקה קטנה.
• אפריל 1954: ארונותיהם של הברון והברונית הגיעו לחופי חיפה על גבי ספינה של חיל הים הישראלי. נערך להם טקס ממלכתי רשמי בהשתתפות נשיא המדינה יצחק בן צבי, ראש הממשלה משה שרת, ואישי ציבור רבים. הארונות הובלו אל רמת הנדיב ונטמנו בתוך סרקופג הבזלת בלב המערה.