מגדל המים / דגניה א'

ציר הזמן

• 1920: חברי דגניה א' מתחילים בתכנון ובבנייה של מגדל המים הראשון של הקבוצה. המגדל נבנה מבטון מזויין, חומר חדשני ומתקדם ביותר לאותה תקופה בארץ ישראל, ותוכנן לספק פתרון קבע לאגירת מים והגברת לחץ המים לשדות ולמגורים.
• 1924: בניית המגדל מושלמת והוא מופעל באופן מלא. מעבר לתפקידו התשתיתי, המגדל, שהיה המבנה הגבוה ביותר באזור, הופך מייד לנקודת תצפית ביטחונית אסטרטגית הצופה על עמק הירדן וגבולותיו.
• מאי 1948: במהלך קרב דגניה, הצבא הסורי תוקף את הקיבוץ ומגיע עד לגדרותיו. מגדל המים משמש כעמדת תצפית וקשר קריטית תחת הפגזות כבדות. המגדל נפגע ישירות מפגזים סוריים, מה שגורם לו לנטות על צדו באופן בולט, אך הוא אינו קורס.
• לאחר 1948: חברי הקיבוץ מחליטים שלא ליישר או להרוס את המגדל הנטוי, אלא להותיר אותו על כנו כשהוא פגוע ונוטה על צידו, כגלעד היסטורי ואנדרטה חיה לגבורת המגינים ולעמידת היישוב במלחמה.
• שנות ה-2000 ואילך: האתר מוגדר כמבנה לשימור מורשת לאומית. המגדל הנטוי בדגניה א' מהווה עד היום את אחד מסמליה המוכרים ביותר של ראשית ההתיישבות והגנת עמק הירדן, ומבקרים רבים פוקדים את האזור כדי לצפות בו.