אוני' חיפה מוזיאון הכט לארכיאולוגיה / חיפה

ציר הזמן

• שנות ה-50 עד שנות ה-70 של המאה ה-20:: ד"ר ראובן הכט (מייסד ממגורות דגון וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה) מתחיל לאסוף באדיקות פריטים ארכיאולוגיים נדירים של ארץ ישראל ושל תרבויות המזרח הקרוב הקדום. חזונו היה להציג את הרצף התרבותי של עם ישראל בארצו ככלי חינוכי מהמעלה הראשונה.
• 1981:: מתחילים בתכנון והקמת מבנה המוזיאון בתוך הקמפוס של אוניברסיטת חיפה, על רכס הכרמל. המבנה תוכנן בקפידה כדי לשלב בין מעבדות המחקר של החוג לארכיאולוגיה לבין אולמות תצוגה לקהל הרחב.
• 1984:: המוזיאון נפתח רשמית לקהל הרחב. התצוגה המקורית התמקדה בארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות המקראיות (הברונזה והברזל) והקשרים המסחריים עם העמים השכנים.
• 1985:: סמוך לקיבוץ מעגן מיכאל מתגלה ספינת סוחר עתיקה מהמאה ה-5 לפני הספירה (התקופה הפרסית), כשהיא שמורה בצורה יוצאת דופן בחול הים.
• 1988-1989:: הספינה נמשית מהים ועוברת תהליך שימור ארוך ומורכב שנמשך שבע שנים באוניברסיטת חיפה, במסגרתו הוספגו חלקי העץ בלחות פולימרית מיוחדת (PEG).
• 1999:: נחנך אגף מיוחד במוזיאון המוקדש כולו לספינה העתיקה ממעגן מיכאל, כולל שלד העץ המקורי שלה, העוגן, כלי החרס ששרדו בה וממצאים ימיים נוספים. הממצא הופך לאחד מסמלי הדגל של המוזיאון.
• שנות ה-90:: בהתאם לצוואתו ותחומי העניין של ד"ר הכט, המוזיאון מתרחב ופותח אגף אמנות מרשים. האוסף כולל יצירות של ציירים אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים צרפתים (כמו קלוד מונה, קאמי פיסארו ואלפרד סיסלי) לצד אוסף ייחודי של אמנים יהודים מ"אסכולת פריז" (ובהם אמדאו מודיליאני וחיים סוטין) ויצירות של אמנים ישראליים.
• המאה ה-21: נפתחת תצוגת קבע ייחודית המשחזרת חנויות ובתי מלאכה מתקופות קדומות (כמו תעשיית הזכוכית, בית הבד ותעשיית הארגמן), המנגישה את חיי היומיום בעת העתיקה לתלמידים וסטודנטים.
• 2012-2014:: המוזיאון עובר מתיחת פנים מקיפה הכוללת שדרוג של מערכות תאורה, התצוגה הדיגיטלית והנגשת אולמות התערוכות המתחלפות, המארחות אמנים מודרניים לצד מחקרים ארכיאולוגיים בחזית המדע.
• ימינו:: מוזיאון הכט מתפקד כמרכז תרבותי, חינוכי ומחקרי מוביל בצפון הארץ. הכניסה למוזיאון נותרה ללא תשלום, בהתאם לחזונו המקורי של ד"ר הכט להפוך את הידע והתרבות נגישים לכל שכבות הציבור.