בית הבאר "הבית האדום" / תל אביב יפו

ציר הזמן

• שלהי המאה ה-19: בית הבאר מוקמת על ידי משפחת בידס, משפחה ערבית-נוצרית עשירה מיפו. הוא נבנה כחלק ממתחם "ביארה" (בית פרדס) שכלל פרדס, באר אנטיליה, בריכת אגירה ומבני מגורים לפועלים. המבנה זכה לכינוי "הבית האדום" בשל גוון הטיח המקורי שלו ורעפיו המרסילאיים האדומים.
• 1914-1918: עם גירוש תושבי יפו ופרוץ המלחמה, הפרדסים באזור סובלים מהזנחה קשה. מערכות ההשקיה נפגעות, וחלק מהמבנים באזור ננטשים או נתפסים לצרכים צבאיים של העות'מאנים ולאחר מכן הבריטים.
• שנות ה-20-30: משפחת בידס משקמת את המקום. המבנה מורחב ונוספת לו קומה שנייה מפוארת עם חלונות קשת מחודדים ותקרות גבוהות. הפרדס סביבו ממשיך להניב פרי, והמקום הופך לווילת קייט מבוצרת בלב המטעים.
• 1947-1948: במהלך הקרבות על יפו וסביבתה, ובמיוחד לאור הקרבה לשכונות העבריות המתפתחות ותל כביר , האזור הופך לזירת לחימה. משפחת בידס עוזבת את המקום, והנכס מועבר לידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים.
• שנות ה-50-90: המבנה משוכן על ידי עולים חדשים ומחולק לחללים קטנים. עם השנים, המבנה ההיסטורי הופך לאזור תעשייה זעירה, ופועל בו בין היתר מפעל טקסטיל וסדנאות מלאכה. המבנה עובר שינויים פנימיים קשים, הבאר נאטמת, והוא מתדרדר פיזית.
• שנות ה-2000: עיריית תל אביב יפו, במסגרת סקר בתי הבאר הגדול שבוצע על ידי מחלקת השימור, מגדירה את "הבית האדום" כמבנה לשימור מחמיר. המבנה עומד נטוש ומוזנח משך שנים רבות, תוך חשש לקריסה.
• 2017-2019: המבנה נרכש ומקודם בו פרויקט שימור מקיף וקפדני במימון פרטי ובפיקוח מחלקת השימור של העירייה, המבנה משוחזר, כולל הטיח האדמדם המאפיין אותו, ונפתח מחדש כמרכז תרבות, גלריה לאמנות וחלל עבודה לאמנים בשכונת שפירא.